אזרחות

קבלת אזרחות בישראל לעניין זכויות וחובות, מוסדרת בחוק האזרחות, תשי"ב-1952(להלן: "חוק האזרחות"). חוק האזרחות מונה את הזכאים להגיש בקשה לקבלת אזרחות בכפוף לסייגים וההגבלות שפורטו בחוק.

להלן מס' דוגמאות המאפשרות לאדם לבקש אזרחות או סוג של מעמד בישראל:

1. אזרחות מכוח חוק השבות- יהודי אשר הוכחה יהדותו על פי אמות המידה הקבועות בחוק השבות, המעוניין להשתקע בארץ ולחיות בה, רשאי להגיש בקשה לקבלת אזרחות בישראל, בהתחשב במגבלות המפורטות בחוק השבות.
2. אזרחות מכוח הורה בעל אזרחות בישראל– מי שאחד מהוריו הינו בעל אזרחות ישראלית זכאי להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית.
3. אזרחות מכוח אימוץ – מי שאומץ ע"י אזרחים ישראליים, בהתאם לכללים שנקבעו בחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981, זכאי להגיש בקשה לקבלת אזרחות בישראל.

חוק השבות:

חוק השבות, תש"י-1950 (להלן: "חוק השבות") מסדיר את זכאותו של כל יהודי לעלות לישראל ולהתאזרח בה. זכות זו מוקנית לכל יהודי אשר הוכחה יהדותו על פי אמות המידה הקבועות בחוק, ואשר מתקיימים בו התנאים הבאים:

1. רצון כנה להשתקע בישראל, חשוב להבהיר כי נושא זה ייבדק לעומק וילווה בתצהיר של המבקש.
2. עבר פלילי נקי אשר יגובה בתעודה שהונפקה במוסדותיה הרשמיים של מדינת המוצא בה התגורר המבקש. תעודה זאת אמורה להיות חתומה בחותמת "אפוסטיל".
3. מבקש הזכות ייבדק ע"י רשות האוכלוסין ו/או גורמי חוק, אשר יבררו אם יש בעברו או במעשיו של מבקש האזרחות דבר העלול לסכן את שלום ו/או בריאות הציבור או בטחון המדינה.

בכל אחד מהמקרים הנ"ל רשאי שר הפנים להורות על ביטול זכאותו של המבקש על אף היותו יהודי.

חשוב להדגיש! למרות הזכות המוקנית לכאורה, ועל אף הקביעה הנחרצת במגילת העצמאות ובחוק השבות, למעשה בשטח, רשות האוכלוסין וההגירה מערימה קשיים רבים על המבקשים ועושה ככל יכולתה לסרבל עבורם את הדרך, לא מעט פעמים אנו נלחמים על דברים שהיו נראים טריוויאליים בתחילת הדרך.

מעמדו של בן זוג הנשוי לאזרח ישראלי:

ישנה אפשרות לבן הזוג הישראלי להגיש בקשה עבור בן זוגו לצורך קבלת אזרחות בעקבות חייהם המשותפים, זהו תהליך שנמשך זמן רב , במסגרתו בוחנת הרשות את כנות הקשר של בני הזוג.

חשוב להדגיש במקום שבו הרשות אמורה לסייע ולהקל, המציאות הינה ההפך הגמור, מדיניות הרשות היא להקשות ולסרבל, נהלים מסובכים, ראיונות שמטרתן להכשיל ובקשות מסמכים חוזרים ונשנים, יוצרים תסכול רב ותחושת חוסר צדק, המהלך כולו מצריך יידע וניסיון.

חשיבות הלווי המשפטי והמקצועי מתחילת הדרך

לאור סרבול התהליכים והקשיים שמערימה הרשות, חשובה מאד הראיה לטווח רחוק בתיקים מעין אלה, שכן כל מהלך שבסופו תתקבל תשובה שלילית של הרשות, יעבור לפסים של ערעור והליכים משפטיים ארוכים ויקרים, מומלץ מאד שהלווי המשפטי יהיה מקצועי ועם ניסיון.

אשרות

אשרה היא היתר הניתן בדרך כלל בדרכונו של אזרח זר המבקש להישאר לישראל ע"פ חוק. הזכות להעניק אשרת כניסה מכל סוג נתונה בידי שר הפנים בהתאם לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952:

אשרות שהייה זמנית / תייר

אשרת תייר עם מתן רישיון לעבודה זמני בישראל. (ב-1),  ​ אשרה זו ניתנת לזרים הרוצים לעבוד זמנית בישראל כגון  זכאי שבות המעוניינים לעבוד בישראל בטרם עלייתם או לעובדים זרים שעומדים בתנאים החפצים לעבוד בישראל, האשרה ניתנת למעסיקים בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה, מסעדות מסוימות, הסיעוד, ומומחים, בהתאם למכסות שנקבעו ובתנאים הנדרשים.

יודגש! לא ניתן להגיע לישראל עם אשרת תייר רגילה  ולהמירה לאשרת עבודה .

כמו"כ אשרה הניתנת לענף מסיום לא ניתן  להשתמש בה בענף שונה.

אשרה ורישיון לישיבת מעבר / ביקור – (ב-2), (ויזת תייר)האשרה נעה בין ימים ספורים לשלשה חודשים.

אשרת תייר זמנית (ב-4), תינתן למבקשים הרוצים להתנדב בישראל,  כגון התנדבות בקיבוצים, או בעמותות וכיו"ב. הבקשה תוגש בשם המעסיק או בשם המבקש.

אשרת תייר זמנית  "אשרת משקיע"  (ב-5), ניתנת ליזמים בעלי הון המבקשים להשקיע בישראל. כמו"כ המבקש רשאי לקבל אשרת שהייה זמנית לאשתו או בת זוגו (ב-2,5) ולילדיו (ב-3,5)  והם יהיו רשאים להתלוות אליו בזמן שהותו בישראל.

אשרת עובדים מומחים /חיוניים (ב-1,5), ניתנת על פי בקשת מעסיק המבקש אשרת עבודה זמנית לעובדים מומחים שתחום מומחיותם קשה להשגה בישראל, בקשתו תבחן לעומק ע"י רשות האוכלוסין.

אשרות תושבות ארעי

אשרה ורישיון לישיבת ארעי / תושב זמני – (א-5), רישיון כללי לישיבת ארעי, ניתן אף לזרים (אינם זכאי חוק השבות) אשר נמצאים בתהליך לקבלת אזרחות /  תושבות קבע בישראל, מקבלי אשרה זכאים לקבל תעודת זהות זמנית.  כמו"כ הם רשאים לעבוד בישראל ולקבל את מלוא הזכויות מכל המוסדות הרלוונטיים.

אשרת זכאי השבות הרוצה לבחון השתקעותו (א-1),   אשרה זו ניתנת  לזכאי עליה ומשפחתם מכוח חוק השבות, הרוצים לעלות ולהשתקע בישראל אך מעוניינים לבדוק את האפשרות בטרם עלייתם ושינוי מרכז חייהם. בדרך כלל התקופה שתתאפר הינה עד שלוש שנים אך ניתן להאריכה לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.

אשרת שהייה לצורך לימודים, "  (א-2), אדם המבקש להגיע לישראל למטרת לימודים, רשאי לעשות כן באמצעות הגשת בקשה. עליו להמציא אישור ממוסד הלימודים בו הוא עתיד ללמוד, כמו"כ ייתכן ויידרש להביא ראיות שאינו מתכוון להשתקע וכנות רצונו האמיתית ללמוד במוסד האמור,  בנוסף ייבדק ההיבט הכלכלי כלומר מהיכן יממן המבקש את לימודיו, בקשה זו יכול שתוגש ע"י המבקש או ע"י מוסד הלימודים.

אשרת כהן דת (א-3), מוענקת לאנשי דת הבאים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, כאשר בידיהם הזמנת המוסד שהינו מוכר בישראל. עם סיום תפקידו, יהיה אחראי המוסד ליציאתו מישראל.

יודגש! איש דת המגיע למטרות ביקור, יקבל אשרת ביקור רגילה מסוג ב-2.

חיים משותפים

כאשר מתנהלת מערכת זוגית מעורבת בן בני זוג, כלומר אחד מהם אזרח או תושב בישראל ואילו בן זוגו זקוק להסדרת מעמדו, על המבקשים לעבור הליך רב שנתי הנקרא הליך מדורג, מטרת הנוהל היא לאפשר למי שנשוי או מנהל חיים משותפים עם ישראלי להתאחד עם בן או בת זוגו.

את הבקשה  יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה לצרף לה את המסמכים הנדרשים ע"פ הנוהל ולהתחיל בהליך מדורג ארוך ומייגע בו תיבדק הצהרת הזוגיות וכנות הקשר. 

יודגש כי זכותו של הישראלי לחיי משפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומטית למעמד בישראל, אלא בכפוף להוראות הרשות והחוק.

תשומת לב הרשות בבדיקותיה תתמקדנה בכנות הקשר בן בני הזוג וכן ביכולת החוקית של המבקשים למסד את הקשר אי לכך,  בני הזוג יחקרו ויתושאלו לעומק. מצבם האישי של הישראלי ושל המוזמן צריך להיות פנוי , קרי: גרוש, אלמן, רווק.

בהעדר מניעה ובמידה ויוחלט לאשרה – ניתן יהא להתחיל בהליך מדורג אשר במסגרתו יינתן למוזמן רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב-1 כללי ובהמשך רישיון לישיבת ארעי (א-5) הכל בהתאם לתנאי הנוהל

במידה וסורבה הבקשה מסיבה כלשהי בתחילת ההליך או במהלכו, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה  רק בחלוף שנה מיום בו ניתנה ההחלטה האחרונה.

תנאים ודרישות

נוכחות אישית חובה :

• במידה ושני בני הזוג בישראל – חובת נוכחות אישית של שניהם בלשכת הרשות.
• במידה ובן הזוג הישראלי בארץ והמוזמן בחו"ל – חובת נוכחות של הישראלי בלשכה. הקונסוליה תחל בטיפול מול בן הזוג הזר רק לאחר הגשת בקשה בישראל
• במידה ושני בני הזוג מחוץ לישראל – חובת נוכחות של שני בני הזוג בנציגות ישראל במקום שהותם.

סיכומו של דבר, הסדרת מעמד היא נושא מורכב, הגוף האמון על קבלת ההחלטות בנושאים אלו מקשה ומסרבל בכוונת תחילה כדי למנוע את השתקעותם של אלו שאינם מתאימים,   רצוי ומומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בענייני הגירה לישראל.